לצאת מעבדות לחרות

בהגדה של פסח אנחנו קוראים על יציאת בני ישראל ממצרים ועל היציאה "מעבדות לחירות".
האם אפשר לומר שעכשיו אנחנו בני חורין?

למרות שאנחנו כבר לא עבדים במצרים, רבים מאיתנו עובדים בלבקר את עצמנו. לאלה שלא חוו ולא יודעים- מדובר בעבודה נוראית! היא מתבצעת יום יום, כל היום ולא פוסחת על שבתות וחגים. היא מעייפת מאוד וגורמת סבל עצום.
הבוס שלה (אנחנו) הוא קשוח, שיפוטי, ציני, מרושע, עוקצני ודבר לא חומק מעיניו.

הוא מזכיר לנו בכל רגע (למרות שאנחנו זוכרים מצוין) עד כמה אנחנו לא יוצלחים, גרועים, משעממים, טיפשים, לא שווים, לא מספיק טובים ועוד ועוד.
בנוסף, הוא לא יודע לפרגן וגם כשאנחנו עושים משהו כמו שצריך הוא תולה את ההצלחה במזל, במקריות או בנסיבות.
בקיצור חרא של בוס.

לא היינו רוצים לעבוד במקום שבו מתייחסים אלינו ככה או להיות בקשר כלשהו עם אדם כזה.
אז למה אנחנו עושים את זה לעצמנו?
שאלה טובה.
יש הרבה תשובות אפשריות ואצל כל אחד הדיבור הפנימי הזה צמח משילוב סיבות ונסיבות אחר.

הגיע הזמן להפסיק להיות עבדים לעצמנו ולצאת לחירות, לשקט ולהרמוניה שמגיעים לנו!

כל אחד מאיתנו צריך לשאוף להפוך את הקול הפנימי שלנו מבוס רודן לדמות אכפתית ואוהבת שדואגת לנו, תומכת, מפרגנת ויודעת לתת לנו הרגשה טובה גם אם משהו לא יצא כמו שרצינו.

בואו אליי נעשה את זה יחד
רותם רוטמן-מאמנת אישית
054-7409409

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s